Thursday, July 27, 2006

Tisha b'Av (Liturgy)

“…The Ruined and Desolate City…”

Following the reunification of Jerusalem in 1967, many people began to feel the need to alter various aspects of this mournful season in Judaism. One of the focii of this movement was the Nahem prayer recited on Tisha B’Av afternoon, the only addition to the Amidah specific to this day. The traditional text speaks of “the city that is in mourning and in ruins, despised and desolate... without her children... like an abandoned woman... ruined by legions, inherited by Gentiles...” etc.—statements that today ring patently untrue. Already during the first year of Hitzei Yehonatan, we attached several attempts to create new versions of this blessing, more accurately reflecting the present political and, so-to-speak, theological reality. In light of several additional versions which have come to my attention, as well as the large number of new readers, I am appending an updated collection of these alternative versions, with English translation. (Unfortunately, due to lack of time, I am unable to offer any commentary or discussion at present.) I am most grateful to Dr. Yael Levine-Katz for her prompt and invaluable help in providing me with several of the texts given below, as well as other information. For a fuller survey of this subject, readers are referred to her article (in Hebrew), “On the Text of the Prayer Nahem,” Tehumin 21 (2001), pp. 71-90.

But first, for purposes of comparison and reference, I shall present the traditional version, as found in most traditional prayer books. May He who dwells in Zion speedily reveal His Shekhinah in the eyes of all that live, and remove tears and mourning from all faces.

נחם ה' אלקינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים ואת העיר האבלה החרבה, הבזויה והשוממה, האבלה מבלי בניה, החריבה ממעונותיה, הבזויה מכבודה, והשוממה מאין יושב. והיא יושבת וראשה חפוי כאשה עקרה שלא ילדה. ויבלעוה לגיונות, וירשוה עובדי זרים ויטילו את עמך י'ראל לחרב, ויהרגו בזדון חסידי עליון. על כן ציון במר תבכה וירושלים תתן קולה, לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על חלליהם, כי אתה ה' באש הצתה, ובאש אתה עתיד לבנותה. כאמור: ואני אהיה לה, נאם ה', חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ברוך אתה ה' מנחם ציון ובונה ירושלים.
Comfort, O Lord our God, the mourners of Zion and the mourners of Jerusalem, and the city that is mourning, ruined, despised and desolate: mourning without her sons, ruined without her dwellings, despised, [being bereft of] her glory, and desolate without her inhabitants; and she sits with her head covered, like a barren woman who has not given birth. And she is despoiled by legions, and idolators inherit her, and they place your people Israel to the sword, and brazenly kill supreme saints. Therefore Zion weeps bitterly, and Jerusalem lets forth its voice: My heart, my heart [aches] for their slain, My innards, my innards [ache] for their slain. For you, O Lord, have ignited here with fire and You shall in the future rebuild her with fire, As is said: “And I shall be to her, saith the Lord, as a wall of fire around, and I shall be for glory within her” [Zech 2:9]. Blessed art You, O Lord, who comforts Zion and rebuilds Jerusalem.

"New Texts Composed after the Unification of Jerusalem in 1967

1. Version composed by Prof. Ephraim E. Urbach and his son Abraham, drawing upon the Jerusalem Talmud, the Siddurim of Rav Amram Gaon and Rav Saadiah Gaon, the Yemenite and Italian rites, and Maimonides:

רחם ה' אלקינו ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים עלינו ועל עמך ישראל ועל ירושלים עירך, הנבנית מחורבנה, המקוממת מהריסותיה, ומיושבת משוממותיה; על חסידי עליון שנהרגו בזדון ועל עמך ישראל שהוטל לחרב, ועל בניו אשר מסרו נפשם ושפכו דמם עליה. ציון במר תבכה וירושלים תתן קולה, לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על חלליהם, והעיר אשר פדית מידי עריצים ולגיונות. ולישראל עמך נתת נחלה ולזרע ישורון ירושה הורשת. פרוש עליה סכת שלומך כנהר שלום, לקים מה שנאמר: ואני אהיה לה, נאם ה', חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ברוך אתה ה' מנחם ציון ובונה ירושלים.
Have mercy, O Lord our God, With your great compassion and your faithful lovingkindness, On us and on Your people Israel and on Jerusalem Your city, Rebuilt from its ruins, risen from its rubble, and resettled from its desolation. On the supreme saints who were brazenly killed, and on Your people Israel who were placed to the sword, and on its sons who gave their lives and spilled their blood for her. Zion weeps bitterly, and Jerusalem lets forth its voice. My heart, my heart aches for their slain, My innards, my innards ache for their slain. And for the city which You have redeemed from the hands of arrogant ones and legions, which you have given to Your people Israel as a possession, and to the seed of Jeshurun as an inheritance Spread over it the sukkah of your peace, like a river of peace, to fulfill what is said: “And I shall be to her, says the Lord, As a wall of fire around, and I shall be for glory within her” [Zech 2:9]. Blessed art thou, O Lord, who comforts Zion and rebuilds Jerusalem.

2. Version composed by ITF Chief Rabbi Shlomo Goren in 1967, published in an announcement by the Chief Rabbi of Israel in 1980, under the heading “that is to be said… as suiting the situation of the holy city Jerusalem today”; based upon the Jerusalem Talmud, Rav Amram Gaon, and Maimonides:

נחם ה' אלקינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים ואת העיר האבלה החרבה ההרוסה ציון במר תבכה וירושלים תתן קולה, לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על הרוגיהם, ולישראל עמך נתת נחלה ולזרע ישורון ירושה הורשת. נערה ה' אלקינו מעפרה והקיצה מארץ דוויה. נטה אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גויים. כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה. כאמור: ואני אהיה לה, נאם ה', חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ברוך אתה ה' מנחם ציון ובונה ירושלים.
Comfort, O Lord our God, the mourners of Zion and the mourners of Jerusalem, and the city that is mourning, ruined, and destroyed: Zion weeps bitterly, and Jerusalem lets forth its voice. My heart, my heart aches for their slain, My innards, my innards ache for their killed. And to your people Israel You have given it as a possession, and to the seed of Jeshurun as an inheritance. Shake it, O Lord God, from its dust, and awaken it from its sorrow, Spread upon it the honor of nations like a river of peace and a running stream, For you, O Lord, have ignited here with fire and You shall in the future rebuild her with fire, As is said: “And I shall be to her, says the Lord, As a wall of fire around, and I shall be for glory within her” [Zech 2:9]. Blessed art thou, O Lord, who comforts Zion and rebuilds Jerusalem.

3. Version composed by Rabbi Abraham Rosenfeld z”l, published in the Authorized Kinot for the Ninth of Av of the United Synagogue of Great Britain (Jerusalem, 1970), with the sanction of the Chief Rabbi Emeritus, Sir Israel Brodie z”l:

נחם ה' אלקינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים ואת העיר הקדושה המבכה על עמך ישראל אשר הוטל לחרב, ועל חסידי עליון שנהרגו בזדון, ועל גבורי ישראל שמסרו נפשם על קדושת השם. ציון במר תבכה וירושלים תתן קולה, לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על הרוגיהם, אבינו שבשמים, נקום את נקמת עירך אשר נתת לנו לנחלה, וקבץ את שארית ישראל מכל הארצות אשר הדחת אותם שם, וישבו בה, וחרם לא יהיה עוד, כאמור: פרזות תשב ירושלים מרב אדם ובהמה בתוכה. ואני אהיה לה, נאם ה', חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ברוך אתה ה' מנחם ציון ובונה ירושלים.
Comfort, O Lord our God, the mourners of Zion and the mourners of Jerusalem, and the holy city that is weeping for Your people Israel who were placed to the sword, and for the supreme saints who were brazenly killed. and for the mighty ones of Israel, who gave their lives for the Sanctification of the Name. Zion weeps bitterly, and Jerusalem lets forth its voice. My heart, my heart aches for their slain, My innards, my innards ache for their slain. O Father in Heaven, avenge Your city that You have given us as an inheritance, And gather the remnants of Israel from all the lands where You have dispersed them, That they may dwell there, and shall no longer be as if under the ban. As is said: “Jerusalem shall be inhabited as an open city, for the many people and animals therein. And I shall be to her, says the Lord, As a wall of fire around, and I shall be for glory within her” [Zech 2:8-9]. Blessed art thou, O Lord, who comforts Zion and rebuilds Jerusalem.

4. Text composed by Yosef Ben-Brit, an inhabitant of Moshav Hibbat-Zion. This text is interesting as the only one, to the best of my knowledge, composed by an ordinary Jew, who was neither a prominent scholar nor rabbi. Ben-Brit, a Holocaust survivor who fought in Israel’s War of Liberation and other wars, up to and including 1967, felt upon witnessing the new situation of Jerusalem that he could no longer honestly recite certain phrases in the traditional version of Nahem. His text was presented in an article entitled “Tefillat Nahem: A Heartfelt Expression or out of Routine?” [Hebrew], Amudim 36/10 [510] (Tammuz 5748 [July 1988]), 408-411, addressed in the form of a question to the rabbis. He received positive responses from the late Rabbis Shaul Yisraeli and Shlomo Min ha-Har, ztz”l, as well as—may they enjoy long lives—from Rabbis Abraham Shapira, She’ar-Yashuv Hacohen, and David Shelush. Rabbi Yehudah Zoldan took some exception to his approach. The most striking features of his text were the reference to the continued desolation of the Temple Mount as opposed to that of the city as a whole, and the addition of a series of more joyful verses, mostly from Psalm 147:

נחם ה' אלוקינו את אבלי ציון וירושלים, ואת הר הבית האבל מאין מקדש ומאין תפילה יהודית עליו. לכן ציון במר תבכה וירושלים תתן קולה. לבי לבי על חלליה, מעי מעי על הרוגיה. נטה אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גויים. כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה, כאמור: ואני אהיה לה, נאום ה', חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. הללויה כי טוב זמרה לאלקינו, כי נעים נאוה תהילה. בונה ירושלים ה', נדחי ישראל יקבץ. הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם. שבחי ירושלים את ה', הללי אלוקיך ציון. כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו ברוך אתה ה', מנחם ציון ובונה ירושלים
Comfort, O Lord our God, the mourners of Zion and the mourners of Jerusalem, and the Temple Mount that is in mourning without a Temple and without Jewish prayer upon it. Therefore Zion weeps bitterly, and Jerusalem lets forth its voice: My heart, my heart aches for their slain, My innards, my innards ache for their slain. Spread upon it the honor of nations like a river of peace and a flowing stream, For you, O Lord, have ignited her with fire and You shall in the future rebuild her with fire, As is said: “And I shall be to her, says the Lord, as a wall of fire around, and I shall be for glory within her” [Zech 2:9]. Hallelujah! For it is good to sing praise to our God; For He is gracious, and a song of praise is seemly; The Lord builds up Jerusalem, He gathers the outcast of Israel. He heals the broken-hearted, And binds up their wounds. Praise the Lord, O Jerusalem! Praise your God, O Zion! For He strengthens the bars of your gates, He blesses your sons within you [Ps 147:1-3, 12-13]. The Lord shall save us, The King who answers us when we call [Ps 20:9]. Blessed art You, O Lord, who comforts Zion and rebuilds Jerusalem.

5. Rabbi Hayyim David Halevi, the late Sephardic Rabbi of Tel-Aviv, addressed the issue of Nahem in his series of responsa, Aseh lekha Rav: vol. I (Tel Aviv, 1976), §14, pp. 46-48; vol. II (1978), §§36-39, pp. 139-147 ; vol. VII (1988), §35, p. 358; and in an article in Ha-Tzofeh, Tisha b’Av 5753 (27 July 1993), p. 4. Essentially, he left the traditional text largely as is, but changed two references to Jerusalem as being in mourning from present to past tense. For that reason, I have not supplied a separate translation:

נחם ה' אלקינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים ואת העיר שהיתה האבלה, החרבה, הבזויה והשוממה, האבלה מבלי בניה, החריבה ממעונותיה, הבזויה מכבודה, והשוממה מאין יושב. והיא ישבה וראשה חפוי כאשה עקרה שלא ילדה. ויבלעוה לגיונות, וירשוה עובדי זרים ויטילו את עמך י'ראל לחרב, ויהרגו בזדון חסידי עליון. על כן ציון במר תבכה וירושלים תתן קולה, לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על חלליהם, כי אתה ה' באש הצתה, ובאש אתה עתיד לבנותה. כאמור: ואני אהיה לה, נאם ה', חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ברוך אתה ה' מנחם ציון ובונה ירושלים.

6. Siddur Sim Shalom—the American Conservative Movement:

נחם ה' אלקינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים ואת העיר שחרבה היתה, ואבלה מבלי בניה, על עמך ישראל שהוטלה לחרב, ועל בניה אשר מסרו נפשם עליה. ציון במר תבכה וירושלים תתן קולה, לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על חלליהם, רחם ה' אלקינו ברחמיך הרבים עלינו ועל ירושלים עירך, הנבנית מחרבנה ומושבת משוממותה. יהי רצון מלפניך, משמח ציון בבניה, שישמחו את ירושלים כל אוהביה, וישישו אתה כל המתאבלים עליה. ישמעו בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, תן שלום לעירך אשר פדית והגן עליה, כאמור: ואני אהיה לה, נאם ה', חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ברוך אתה ה' מנחם ציון ובונה ירושלים.
Comfort, O Lord our God, the mourners of Zion and the mourners of Jerusalem, and the city that was in ruins, and in mourning, bereft of her sons, and Your people Israel who had been put to the sword, and her sons who gave their lives for her. Therefore Zion weeps bitterly, and Jerusalem lets forth its voice: My heart, my heart aches for their slain, My innards, my innards ache for their slain. Have compassion, O Lord God, with Your great mercy, On us and on Jerusalem Your city, Which has been rebuilt from its ruins and resettled from its desolation. May it be Your will, You who causes Zion to rejoice in her sons, That all who love Jerusalem may rejoice with her, And all those that mourn with her shall be glad with her [after Isa 66:10]. And may there be heard in the cities of Judah and in the courtyards of Jerusalem, The voice of joy and the voice of gladness, The voice of bridegroom, and the voice of the bride, Grant peace to your city which you have redeemed, and protect her, As is said: “And I shall be to her, says the Lord, as a wall of fire around, and I shall be for glory within her” [Zech 2:9]. Blessed art You, O Lord, who comforts Zion and rebuilds Jerusalem.

0 Comments:

Post a Comment

<< Home